מהו פרויקט פינוי בינוי?

חלק מההערכות של מדינת ישראל לאפשרות של רעידת אדמה היא תוכנית מתאר ארצית מספר 38 שנכנסה לתוקפה במרץ 2005, ובקצרה תמ"א 38. מטרת התוכנית היא לחזק יסודות של מבנים שההיתר לבנייתם ניתן לפני שנת 1980, ושלא עמדו בתקן הישראלי לרעידות אדמה.

לתוכנית זו מצטרף חוק שנחקק עוד קודם לכן בשנת 1965 – חוק 'פינוי בינוי', שמעניק סמכות למשרד השיכון והבינוי להכריז על פינוי תושבים לצורך הריסת מבנה ובניית מבנה חדש במקומו. תוקפו של החוק הוא שש שנים.

היסוד לחקיקת חוק פינוי בינוי

המידע שמוסר לאורך השנים המכון הגיאולוגי לממשלה, היה בעל השפעה בקביעת ההערכות של מדינת ישראל לתרחיש אפשרי של רעידת אדמה. ההיערכויות הנעשות הן בתחומים שונים, ואחת מהם קשורה קשר הדוק למבנים במדינת ישראל ולבדיקת עמידותם בתרחיש של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה.

פינוי בינוי הפך לחלק מתהליך ההתחדשות העירונית, שבו מוגדר אזור עירוני כלשהו כנבדל מהרקמה העירונית הסביבתית, והוא עובר שיקום על מנת להתאים את עצמו מחדש לסביבת המגורים.

מי מרוויח מפרויקט פינוי בינוי?

אפשר לומר שיש רווח גדול מפרויקט שכזה לכל מי שקשור אליו. מעצם הגדרת המטרה של פינוי ובינוי אפשר להבין זאת. פרויקטים אלה יוצאים לדרך במטרה לעשות שימוש יעיל יותר בקרקע באזור עירוני רווי בנייה, ולאפשר יחידות דיור נוספות במרכזים אלה ומבלי לפגוע בשטחים ירוקים שקיימים בעיר.

מכאן שהרווח נחלק בין מספר אנשים:

·         הדיירים של המבנה עצמו – שמעבר לחידוש המבנה זוכים גם בתוספת בנייה

·         הדיירים מסביב – שלאחר תהליך של בנייה מתסכל, זוכים לעלייה בערך הדירה שלהם, בשל השיפור התדמיתי שיש לאזור המחודש

·         דיירים חדשים שיכולים לרכוש דירה במבנה, שנוספו לו דירות על פי תקני ההתחדשות העירונית

·         היזמים של הפרויקט

·         הקבלנים שמתמחים בפרויקטים של התחדשות עירונית

·         עורכי הדין, שמייצגים את הדיירים או את הקבלן בתהליך

·         ועוד אנשי מקצוע שעוסקים בתחום

יש לציין שפרויקטים מסוג זה זוכים לתמריצים שונים, כמו למשל:

·         לשטחים המוכרים כ'פינוי בינוי' מאושרות הטבות מס וניתנות זכויות בנייה נוספות.

·         הדיירים, כאמור, זוכים למבנה מגורים מחודש, מוגדל ובתוספת חדר ממ"ד ועם מפרט טכני גבוה.

·         בשטחים הציבורים מתווספים מעלית, ואפשרות לתוספות של מקומות חנייה, מחסנים, חדרי שירות ועוד.

·         סביבת המגורים זוכה גם היא לשיפור בחזות, בין השאר כולל כל פרויקט את התוכנית הסביבתית שלו, והיא יכולה לכלול שיפור מראה הכניסה לבניין, טיפוח גינה לבניין, תוספת של גינה ציבורית ברחוב, שיפור מראה הרחוב ועוד.

יש לציין שבעקבות תהליך של 'פינוי בינוי' נחתם חוזה בין היזם ובין הדיירים המכסה לרוב את הוצאות תקופת הפרויקט. ביניהן נכללות הוצאות, כמו; מעבר לדירה שכורה, תשלום על הוצאות שכר הדירה ותשלום על מעבר חוזר לדירה שבבעלותם.

ומה קורה אם יש דייר שמסרב להתפנות?

גם לכך נותנת החקיקה תשובה. בשנת 2006 ולאחר מקרים של התנגדויות של דיירים להתפנות לאחר הכרזת משרד השיכון והבינוי על פינוי ובינוי, נחקקה תקנה חדשה לחוק המסדירה את עניין הסכמת הדיירים. התקנה הוסיפה שבמקרה של הסכמה של 80 אחוזים מדיירי הבניין לפרויקט, הם רשאים לתבוע את "הדייר הסרבן" ועליו לשאת באחריות לנזק שיגרם להם כתוצאה מסירובו.